המוסד לביטוח לאומי - ויצמן נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ

החלטה

זו תביעה לשיבוב על סך 408,888 ₪, שתובע המשיב מן המבקשת ובגין תשלומים ששילם לנפגע בתאונת דרכים מיום 13/5/02, ושהוכרה כתאונת עבודה.

לטענת המשיב התאונה אירעה עת היה הנפגע בדרכו חזרה לעבודה, אל מעונו, ברכב (מונית), הרשום בבעלותו, ואשר היה מבוטח אצל המבקשת בפוליסת ביטוח חובה.

נטען כי, על-פי ההסכם שבין הצדדים, נספחיו והבהרותיו, חלה על המבקשת בנסיבות דנן חובת תשלום בשיעור 55% מסכום הגמלאות ששולם לנפגע - הוא הסכום הנתבע כאן.

המבקשת בבר"ל שהגישה, טוענת בתמצית בסע' 5 לתצהיר הבר"ל כי : " תאונת הדרכים נשוא התביעה, ככל הידוע למבקשים ובהתאם למידע שברשותה, אירעה לנפגע דניאל ישראל, במהלך ועקב עבודתו כנהג מונית עצמאי וברכב הרשום בבעלותו, לפיכך ובהתאם לאמור במכתב מיום 28/1/91, דלעיל, ועל-פי הדין במצב דברים זה, אין למשיב זכות תביעה כלפי המבקשים ".

גדר המחלוקת למעשה הנה האם לשלב דיוני לכאורי זה, ניתן לקבל את טענת המבקשת שהתאונה אירעה לנפגע במהלך ועקב עבודתו, שאז נשללת זכות השיבוב, או שמא מדובר בתאונה שאירעה עת היה נפגע בדרכו חזרה מהעבודה אל מעונו, שאז קיימת זכות שיבוב כאמור במכתב מיום 28/1/91 - סע' ג'.

לעניין מחלוקת זו ב"כ המשיב מפנה לנספח ד' - הודעה על פגיעה בעבודה, שם בסע' ג' נרשם כי הפגיעה קרתה בדרך למעון הנפגע, וכן לנספח ה1 מהם עולה שדובר בנסיעה משדרות לנתב"ג, לשם הוביל הנפגע נוסעים, והפגיעה הייתה בדרך חזרה למעונו בשעה 02.00, וכאשר היה בדרכו חזרה עם מונית ריקה בכניסה לשדרות.

ב"כ הנתבעת מפנה גם הוא לנספח ד' האמור בעמ' 3 בתחילתו, שם נרשם בהקשר של הנסיעה והתאונה שאירעה, כי לנפגע, נסיעות לא מוגדרות, לפי הזמנה, עובד בתחנה, וכן נסיעות לכל מקום בארץ לפי ביקוש לקוחות. מכאן טוען ב"כ המבקשת שכל עוד הנפגע היה במונית, למעשה היה בעבודה, ומשכך מדובר בתאונה במהלך העבודה, לגביה כאמור אין זכות שיבוב.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וטענות הצדדים, ובהתחשב בשלב הדיוני - הבר"ל וההלכות לגביו, אני מחליט לדחות את הבקשה שבפני.

המצהירה מטעם המבקשת לא נחקרה, ובמובן זה האמור בתצהיר לא נסתר, יחד עם זאת התצהיר מטעם המבקשת אינו מפורט כנדרש לשלב דיוני זה והאמור בו בהקשר הכולל ונוכח כלל המסמכים שבתיק, לא יכול להוות ולו הגנה לכאורית וכנדרש בשלב דיוני זה.

על-פי החומר שבפני עולה כי התאונה אכן קרתה בדרכו של הנפגע למעונו, אין התייחסות קונקרטית בבר"ל לטענה זו, והפניות הצדדים בדיון לנספחי התביעה, רק חיזקו את הרושם שאכן מדובר בפגיעה בדרך חזרה למעון.

המבקשת למעשה לא התייחסה באופן קונקרטי ומכלי ראשון, לעניין החזרה למעון שעולה בבירור מהודעת הנפגע ושבהתאם לה טופל על-ידי המשיב, הטענה לגבי תאונה במהלך ועקב העבודה, הנה כללית וסתמית, ולא עומדת בדרישות השלב הדיוני ונוכח נספחי התביעה.

משכך ובהעדר הגנה לכאורית כנגד התביעה, הבקשה נדחית.

התובע זכאי לפסק-דין לפי התביעה, ולשכר טרחת עורך-דין לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עורכי-הדין, ויגיש פסיקתא מתאימה לחתימה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד סיון תש"ע, 06 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: